חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 48328-05-10

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
48328-05-10
29.10.2012
בפני :
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
:
1. נורית בקשי
2. אורלי בקשי

עו"ד עידו שוורץ
:
מרדכי כהן
עו"ד עופר נווה
פסק-דין
הנתבע הוא דייר מוגן במושכר המשמש אותו לעסק (חנות בגדים), שהתובעות הן בעליו. משהתברר לתובעות שהנתבע ביצע בנכס שינוי מהותי, שלטענתן עולה לכדי "נזק ניכר במעשה זדון", עתרו הן לפינויו.
תמצית טענות הנתבע הן כי השינוי בנכס נעשה ברשות, כי נועד למנוע סכנת התמוטטות של הנכס וכי בכל מקרה הוא זכאי לסעד מן הצדק אשר ימנע את פינויו.
א.         העובדות ועיקרי ההליכים
2.         כפי שיובהר עוד להלן, רובן של העובדות הרלוונטיות להכרעה בתביעה אינן שנויות במחלוקת. אפילו היו שנויות במחלוקת עת הוגשו כתב התביעה וכתב ההגנה, הפכו הן לכאלו שאינן יכולות להיות שנויות במחלוקת, לאחר שבית המשפט ערך ביקור בנכס.
מכל מקום, להלן תפורטנה העובדות הצריכות להכרעה בתביעה. ככל שתוזכר עובדה שלגביה ישנה מחלוקת בין הצדדים, הדבר יצוין.
3.         התובעות הן הבעלים של נכס ברחוב ****, שאותו שוכר הנתבע בדיירות מוגנת מאז שנת 1978. חלק הנכס המושכר לנתבע משמש אותו להפעלת עסק של חנות בגדים (להלן - המושכר).
אין מחלוקת שבחודש מרץ 2010 ביצע הנתבע עבודות בהיקף ניכר במושכר, שעל היקפן ועל תיאורן נעמוד בהמשך הדברים. גם אין מחלוקת שהנתבע בנה מעבר לשטח המושכר. בעניין זה המחלוקת היא בשאלה מה היקף הבניה בשטח שמעבר למושכר, מה הייתה מטרתה של בניית החלק שהורחב ולכאורה, סופח אל המושכר.
המחלוקת בעניין הבנייה היא בעיקר בשתי שאלות, האחת, האם היה על הנתבע לקבל את הסכמתן של בעלות הנכס, התובעות, כדי לבצע את העבודות ואם כן, האם הסכמה זו ניתנה לו. השנייה, האם כטענתו, העבודות שבוצעו נועדו למנוע סכנת התמוטטות של הנכס והאם כטענתו, הרחבת הבניה נועדה למנוע מפגעים שונים.
4.         לאחר שנודע לתובעות על עבודות הבנייה שביצע הנתבע במושכר, הוגשה ביום 30.5.2010 התובענה הנדונה, שבה עתרו התובעות לפינוי הנתבע מהמושכר. כתב ההגנה הוגש ביום 2.9.2010.
5.         בהסכמת הצדדים (פרוטוקול מיום 10.4.2011), ביום 22.6.2011 ערכתי ביקור בנכס, שבמהלכו נערך פרוטוקול שבו תועדו השינויים במושכר, כפי שהצדדים הציגו אותם. בביקור זה ראיתי את המושכר על כל חלקיו לרבות קירותיו החיצוניים, זה הפונה אל הרחוב וזה שבחלקו האחורי. שטחו של המושכר כ-27 מ"ר, הוא מצוי במבנה ישן מאד ברחוב **** בירושלים, ועומד על תילו עשרות שנים. קירותיו של הנכס שבו המושכר בנויים מאבן ורוחבם (עוביים) כמטר.
אלו הם אפוא, השינויים העיקריים שנעשו בנכס, שאינם שנויים במחלוקת ואף אין מחלוקת שבוצעו על-ידי הנתבע:
(1)        הריסת הקיר האמצעי של הנכס והריסת הקשתות - השינוי המשמעותי ביותר שביצע הנתבע במושכר הוא הריסת קיר הקשתות האמצעי של הנכס שחילק אותו לשני חלקים, קדמי ואחורי. החלק הקדמי, ששטחו כ-27 מ"ר, הוא השטח שלפי טענת התובעות הושכר לנתבע והוא הופרד מחלקו האחורי של הנכס בקיר שנהרס, שעוביו המקורי היה כמטר, והיו בו שתי קשתות אבן. הקשת הימנית הייתה פתוחה והייתה קבועה בה דלת שאפשרה מעבר אל חלקו האחורי של הנכס, שלא הושכר לנתבע. הקשת השמאלית הייתה אטומה בקיר, שיצר נישה בעומק של כחצי מטר (כמחצית מעובי הקיר), שהסף שלה היה כ-40 ס"מ מהרצפה. בין שתי הקשתות היה עמוד אבנים שלטענת הנתבע, היה מלא בחול.
אין מחלוקת שהעמוד שהפריד בין שתי הקשתות נהרס וכך גם הקשתות עצמן. לאחר ההריסה נוצר פתח רחב (מעל 2 מטר, על-פי הערכה). מזוזות הפתח הן קצה הקיר שהיה מימין לקשת הימנית וקצה הקיר שהיה משמאל לקשת השמאלית. במשקוף, שלאחר הריסת המזוזות הפך לישר, קובעו תומכי ברזל (רלסים) ואמצעי תמיכה נוספים מברזל לתמיכה במשקוף שנוצר (משקוף בקיר שעוביו כמטר).
(2)        שינויים בחלק האחורי של הנכס, בקיר האחורי ובשטח שמאחורי הקיר האחורי - לאחר הריסת הקיר האמצעי, נעשו בחלקו האחורי של הנכס עבודות טיח וצבע בקירות. בצדו השמאלי הייתה דלת אחורית, ומאחוריה - מחוץ למושכר - נבנה קיר בלוקים נוסף. לפי סימני המלט שבין הבלוקים, ניכר שקיר הבלוקים נבנה לאחר שהגיעו אל המקום דרך הדלת שהייתה בצד שמאל של הקיר האחורי של הנכס. בעת הביקור בנכס היה הקיר האחורי אטום לחלוטין, לאחר שהדלת נאטמה (יוער שאת הנעשה מעבר לקיר הבלוקים ניתן היה לראות מבחוץ, מחלקו האחורי של הנכס, מבעד פתח קטן שנפרץ בקיר).
(3)        שינויים בריצוף ובדלת הכניסה אל המושכר - הריצוף שונה בכך שהודבקה קרמיקה על הריצוף הישן ודלת הכניסה הוחלפה.
6.         לאחר הביקור במקום נקבע שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית בצירוף המסמכים שעליהם הם מבקשים להסתמך, ולאחר מכן יודיעו אם הם מבקשים לחקור את המצהירים או לסכם את טענותיהם על סמך התצהירים והמסמכים.
תצהירי עדות ראשית מטעם התובעות הוגשו ביום 3.8.2011 ותצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע הוגשו ביום 18.9.2011. בשל התנגדות הנתבע להסדר הדיוני שהוצע כאמור, נקבע קדם משפט ביום 17.1.2012, שבמהלכו הוצע לצדדים פעם נוספת ההסדר הדיוני האמור. זאת בין השאר לאור הממצאים שהתבררו בביקור שנערך בנכס. מאחר שהנתבע הודיע ביום 26.1.2012 כי הוא מתנגד להסדר זה, נקבעה ישיבת הוכחות ביום 21.6.2012.
ביום 29.1.2012 הגיש הנתבע בקשה ראשונה לפסילת שופט, שבה ביקש לפסול אותי משמיעת התובענה, בשל העמדה שהבעתי לאור ממצאי הביקור בנכס. לאחר שהתקבלה תגובת התובעות, נדחתה הבקשה בהחלטה מיום 1.2.2012.
7.         ישיבת ההוכחות התקיימה במועד שנקבע (21.6.2012).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>